דמיינו לרגע…

הילד שלכם שוכב במיטה. החדר מוחשך.
אתם לוחצים “הפעל” – ונשמע קול רגוע שמתחיל לספר סיפור.
אבל לא עוד סיפור מהספרייה. זה סיפור על הילד שלכם.
עם השם שלו. עם המקום שהוא מכיר. עם חברים מהגן, חיות אהובות, רגעים מהיום.

והוא מקשיב. מתקרב. מתמסר.
כי זה לא סיפור "על מישהו", זו חוויה שמתחברת אליו באמת.
ושם - בדיוק כשדלת הדמיון פתוחה לרווחה,
אפשר לשזור בעדינות גם חיזוק קטן: ביטחון עצמי, אנגלית, או אפילו הכנה לקראת אח או אחות חדשים שעתידים להגיע למשפחה.

וזה נגמר. והוא נרדם.
ואתם נשארים עם שקט וסיפוק בידיעה שהעצמתם את ילדיכם גם כשאתם לא לידו לפני שהוא נרדם.
כי זה לא היה עוד סיפור לפני השינה.
זו הייתה דרך לגעת בו, בדיוק איפה שזה חשוב.